תרבות התקשורת העסקית

כניסה לעולם של אנשי עסקים מבלי שיהיה לך מושג על תרבות התקשורת העסקית פירושה נידון לטעויות מעצבנות ולכישלונות גדולים. במקרה הטוב, זה יסתיים במבוכה ובתמיהה של אחרים, במקרה הרע, הקריירה שלך תסתיים בלי להתחיל, והמוניטין שלך ייפגע.
הימנעות מצרות היא פשוטה, אתה צריך להבין שעולם העסקים הוא התחום של תקנות וגינונים מסוימים. אם אתה לא חולם על הדימוי של "משוגע במשרד", "עכבר מתחת למטאטא" או "ניקור רופף".
שקול את כל המלכודות, ולמד כיצד להימנע מהן מבחינה תרבותית ובחינניות - לשם כך עליך לנסח כמה כללים שיעזרו לך לתקשר בסגנון עסקי.

מלכודות של תקשורת לא מילולית
אנשים חושבים בטעות שתקשורת היא המילים שהם מחליפים עם אחרים. בטח, אבל זה רק חלק מהמסר שאתה שולח לסובבים אותך. יש לך הבעות פנים, מחוות, פלסטיות כללית. המראה שלך גם אומר משהו עליך לאנשים.
ואתה לא צריך להיות מופתע אם אתה מנומס ונכון ללא דופי, אבל משום מה עמיתים מסתירים את החיוכים שלהם כשאתה נכנס למשרד, והבוס מסתכל עליך כאילו אתה זה שריסק לו את הרגל לפני חצי שעה (א) רהיט; דמות בסרט אימה; החלף את הגרסה שלך).

פגשו בגדים
תראה איך אתה לבוש. בהרבה חברות רציניות יש קוד לבוש, קפדני יותר או פחות. רצוי לבחור בגדים לפיו. אם לא, צפו לעונשים או סתם ליחס קל דעת כלפיכם. ולהחליט מראש אם באת לכאן לעבוד או למרוד במערכת. אם הראשון, התלבש כראוי. גבר בג'ינס חורפי נראה פרוע בין אנשים בחליפות רשמיות, אבל עובד של חברת IT שנחנק מחולצה ועניבה ייראה לא פחות מגוחך אם נהוג להתלבש כאן בסגנון קז'ואל.

תן לבגדים שלך להיות מתאימים!
"הוא ירחרח אותם, אחר כך ילקק אותם, ואז יחרוז אותם על זנבו"...
אתה לבוש כראוי ומנומס בתקשורת, אבל אתה עדיין מרגיש את יחס קל דעת של עמיתיך והממונים עליך, ובכנות לא מבין מה הסיבה.
תסתכל על עצמך מהצד. האם ההתנהגות שלך תרבותית, שאתה פשוט לא שם לב אליה מתוך הרגל - כלומר, ה"הרגלים" של הגוף שלך. אולי במצב של התרגשות, תשוקה לעבודה, לחץ קל, אתה עושה משהו מוזר.

הדרך הטובה ביותר לברר היא לשאול אנשים שמכירים אותך זמן רב ושאתם סומכים עליהם. הם חייבים להכיר את ההרגלים הלא מודעים שלך הרבה יותר טוב ממך.
גם אם תגלו שאתם נוגסים במשקפיים, לועסים את העניבה, מנופפים בידיים, כאילו מגרשים נחיל צרעות, מסובבים משהו באצבעותיכם, אוכלים ושותים ברעש, או להיפך, מעמידים פנים שאתם פסל של ספינקס אבן בגלל אטימות - אל תתבייש, אתה רק צריך לתקן את זה.
אדם שאינו שולט בגופו יוצר רושם של נוירוטי חסר ביטחון ומעוות - וזה בבירור מתוך סגנון עסקי, מה שמרמז על ביטחון עצמי רגוע, נכונות ליצירת קשר, יכולת לשמוע ולהבין משימות ולקבל החלטות. . בנוסף, רבים מההרגלים הלא מודעים הללו הם ממש מכוערים וחסרי תרבות – ולא רק במשרד. סביר להניח ששותף עסקי שקוטף את אפו במחשבה לא יגרום לאף אחד לרצות לשתף פעולה.

תנו לעצמכם משימה קלה, שימו תזכורת רגועה על הגאדג'ט שלכם - כל עשר, נגיד, דקות, בדקו מה הגוף שלכם עושה. ואם תפסת אותו בשטויות - פשוט תירגע כדי שהפעילות האלימה שלו תצא בתוהו. במידת הצורך, התנצל בפני עמיתים אם הם מבחינים בכך. אל תתביישו: "כן, זה ההרגל הרע שלי, אני אהיה אסיר תודה אם תגיד לי שאני עושה את זה שוב." שלטו בעצמכם - ותנו למחוות שלכם להיות מאופקות, ולהרגלים נוירוטיים קטנים עולים בהדרגה בתוהו.
שימו לב איך אתם עומדים - אם בתנוחת התן טבאקי, הזדקפו. איך הולכים - מתפרצים למשרד, כאילו בורחים מהמחלקה למען האלימים, מועדים על כיסאות, חפצים ורגליים של אחרים?
תתנהג כאילו יש לך מראה מולך, ואתה רוצה לאהוב את עצמך בה!

אין מלצרים!
הבגדים והנימוסים שלך מסודרים - אבל היחס של עמיתים ושל הבוס בכל זאת מותיר הרבה מה לרצות. אל תשכח: תקשורת לא מילולית כוללת את הפעולות שלך כלפיהם.
ענו לעצמכם על השאלה האם אתם עומדים בזמנים, האם אתם חוסכים את זמן העבודה שלכם ושל אחרים. אם אתה מאחר לעבודה באופן כרוני או חופר כשהם מחכים לך, אתה בקושי יכול לסמוך על יחס טוב. אף אחד לא צריך שותף עסקי כזה. יחס קל דעת כלפיך מובטח.

וקחו בחשבון שלא כל בוס יסכים להתחזות בצייתנות לפסל של ז'דון, כפוף לגורל: בחברות רציניות באמת, איחורים, עיכובים, עיכובים נקנסים או אפילו מפוטרים. ועמיתים לא אוהבים "מאחרים" כרוניים. אחרי הכל, ההתנהגות שלך היא גם מסר. והוא נקרא באופן חד משמעי: "כן, לא אכפת לי ממך".
השתדלו לעשות הכל בזמן!
הלשון שלי היא חברה שלי
לא כל מי שיכול לדבר שולט בדיבור. וזה לא פרדוקס. אם אתה לא יודע לתקשר בצורה שמצב מסוים ותקנות מחייבים, אז אתה מדבר גרוע. תרבות התקשורת המילולית בסגנון עסקי היא מיומנות שימושית, ניתן לרכוש אותה וצריך לעבוד עליה. אחרת, פשוט לא תשיג את מה שאתה רוצה, אל תפתור את המשימות. אבל היכולת לתקשר תרבותית נותנת לך יתרונות, ללא קשר לעמדה שלך.

בעולם העסקים תצטרכו להתמודד עם מגוון רחב של צורות תקשורת מילולית – הן ישירות (שיחות, מסיבות עיתונאים, פגישות, משא ומתן, דיבור בפני קהל) והן עקיפה (שיחות טלפון, התכתבות עסקית).
בואו נדבר על איך לתקשר לפי הנורמות של תרבות התקשורת העסקית.
עם תחושה, עם שכל, עם סידור...
אפילו מראה ונימוס אידיאלי לא יציל אם לאדם אין תרבות תקשורתית: פשוטו כמשמעו עם המילים הראשונות שנאמרו, אתה יכול "להרוג" רושם טוב מעצמך.
כיצד להימנע מכך בכל אחד מהמצבים לעיל:
- דבר ברור וקריא כדי שכל מילה שנאמרת תהיה ברורה - בן השיח בא לפתור איתך בעיות עסקיות, ולא לנגן בטלפון פגום;
- השתדלו לא להישמע מונוטוני - מלמול מרדים אותך, וצביעה רגשית מתונה של הדיבור מראה שאתה באמת מתעניין בנושא הנדון;
- צפו בווליום - בתקשורת עסקית, גם מלמול בלתי נשמע מתחת לנשימה וגם צרחות, כאילו במשחק כדורגל, אינם מתאימים לאף אחד מלבדך;

- עדיף לנקוט בקצב דיבור מתון - דיבור איטי מרגיז את המאזין, ומעקף הלשון לא יאפשר לאחרים לעמוד בקצב של מחשבותיך או יעשה רושם קליל על בן השיח;
- החליפו ביטויים ארוכים עם ביטויים קצרים;
- למד לשאול שאלות - מוכשר ולעניין, שאלות ריקות מדברות על ראשו הריק של השואל;
- הקשיבו לבעל השיח בעניין, ולא באופן פורמלי – כי דעתו חשובה לכם;
- לעולם אל תפריע;
- אל תיתן עצות, גם אם נדרשות - נסו לגרום לעצה להישמע כמו הצעה, לא הרצאה מתנשאת.

מה יכול לעזור לך להרגיש בטוח יותר במצבים של פנים אל פנים?
- עבוד על הרחבת אוצר המילים שלך. ניתן לרכך אמירה חריפה על ידי החלפת מילה אקספרסיבית מדי במילה נרדפת, ניתן לתאר את הבעיה כ"פיל" וגם כ"זבוב" תוך שימוש בביטויים אחרים - אוצר מילים פעיל גדול מאפשר לך להשיג כל מטרה!
- שימו לב לאוצר המילים שלכם. שלושת האויבים של תקשורת עסקית תרבותית הם עממיים ("שים את החוזה שלך כאן!"), ז'רגון שאינו קשור לפעילות הנדונה ("פרויקט קייפובנקי!"), מילים טפיליות ("טוב, שם, בקיצור ... ”).
- מִבטָא. הניב הישן של מוסקבה רצוי - אתה יודע היטב מה זה, ושמעת אותו פעמים רבות. אם הדיבור שלך שונה ממנו בצורה משמעותית - מבטא, דיבור - נסו לפחות לרכך אותם.
- סטייליסטיקה. אם אתה מתקשר בסגנון מאסטר יודה ממלחמת הכוכבים, זה לא מצחיק, אבל מאוד עצוב.

ובכן, בוא לא נדבר אפילו על דקדוק. לא סביר שאתה אומר "הבוס הלך להפקה" ...
"שלום, מוסך?! »
קחו ברצינות את תרבות שיחות הטלפון: העובדה היא שמדובר בצורת תקשורת ישירה, אך ללא מרכיב לא מילולי. בן השיח לא רואה את הבעת העיניים שלך, הבעות הפנים, המחוות, היציבה - הוא מונחה רק על ידי הקול.
ולכן, יש להקפיד על כל הכללים הרשומים לתקשורת רגילה ביתר שאת! ועוד יותר מכך, אל תפרו את כללי ההתנהגות הטלפוניים המקובלים - אל תשתוק, תרחרח באורח מסתורי בטלפון, אל תפיל אותו, ניתק את בן השיח באמצע המשפט, אל תטעה את שמו ושם משפחתו, אם התקשר. עצמו - הם לא שמעו, מוטב לשאול שוב.

"אתה, סולטן, שטן טורקי..."
התכתבות עסקית בסגנון חינוכי ומדעי היא גם סוג אחראי מאוד של תקשורת עסקית מילולית. זכור: על ידי שליחת מכתב, אתה מייצג חברה; הטקסט שלך ואופן הצגתו ייצרו רושם מסוים לגבי החברה שלך. ואם אתה אנאלפבית או חוצפה בתקשורת בכתב, כמו הקוזקים שכתבו מכתב לסולטן הטורקי...

בדרך כלל התכתבות עסקית מתנהלת לפי תבניות מסוימות - בדקו אותן.
אם אינך בטוח באוריינות שלך, אל תתעצל לבדוק מה כתוב בעורך טקסט שמדגיש שגיאות. מי שקיבל את המכתב לא רואה אותך, הוא לא יודע איזה מקצוען נפלא אתה וכמה מעריכים אותך בעבודה. ואם יראה "מכתב פילקין" במקום מכתב עסקי נכון, לעולם לא יאמין. בדיבור בעל פה הכל קצת יותר פשוט. קל לזכור את סוגי תקשורת הדיבור.
ותמיד זכרו: תרבות התקשורת העסקית והאתיקה הארגונית היא רק משחק לפי הכללים. לכל ארגון יש דרישות משלו, אך הפרטים והרכיבים העיקריים הם אוניברסליים.
למיומנויות התקשורת העסקית החשובות ביותר שאתה צריך לדעת, ראה את הסרטון הבא.