כללי התנהגות בתחבורה ציבורית

השאלה מה צריכים להיות כללי ההתנהגות בתחבורה הציבורית, למרבה הצער, לא כל אחד שואל את עצמו. יציאה לטיול ארוך, כמו למשל ברכבת, או ארגון טיול מפואר לילדים בטיול יוקרתי, רוב האנשים לא חושבים על כך שיש כללי התנהגות מעוצבים במיוחד בעת שימוש באמצעי תחבורה שונים.

על פי כללי הדרך, רכב מהווה מקור לסכנה מוגברת. אוטובוס בית ספר, רכבת חשמלית או סתם רכב, בנוסף לנוחות ונוחות במעבר מנקודה א' לנקודה ב', יכולים בכל עת להיכנס למצב חירום או ליצור אותו עבור משתמשי דרך אחרים. במקרה זה, לעתים קרובות הגורם למצב חירום הוא הנוסעים עצמם, או ליתר דיוק, התנהגותם. וזה לא משנה מה יש לפנינו - מיניבוס 20 מקומות או רכבת עשרה קרונות.

מילדות כולנו זוכרים שלטים עם הכיתוב "אל תעמוד בקצה הרציף", "אסור לדבר עם הנהג בנהיגה", "עומד מימין, עובר משמאל" וכדומה. בילדות, כתובות כאלה נתפסות כמשהו משעמם, מייגע ואופציונלי לחלוטין, במיוחד אם מבוגרים לא רואים.אתה יכול לרכוב על הלוח של חשמלית, לקפוץ מיד לרכבת שיוצאת או לחצות את הכביש ממש מול התנועה המתקרבת. והרי כלום לא יקרה, עשו את זה מאה פעמים. בפעם המאה והראשונה, למרבה הצער, עלולות להתרחש השלכות בלתי הפיכות.

התנהגות הנוסעים עלולה, ולמרבה הצער, מעוררת לא פעם תאונות שונות, כולל כאלו עם נפגעים. לעתים קרובות במקרים כאלה, הסיבות שדחפו את הנוסעים להפרה בוטה של ​​כללי השימוש בתחבורה ציבורית הן בורות אלמנטרית של כללים אלו או הזנחתם.

ה"ווים" הידועים לשמצה גורמים, בנוסף לגינוי, לחמלה ואפילו להבנה: צעירים מנסים למשוך תשומת לב לעצמם, וזה די מובן, במיוחד בהקשר של חוסר תשומת לב מצד מבוגרים. עם זאת, קשה לנהגי רכבות חשמליות ולקוונים להבין ולסלוח לבני נוער נעלה.

בארצנו, ההיסטוריה של כללי ההתנהגות בתחבורה הציבורית מתחילה במאה התשע-עשרה לפני שעברה, בהיותה אחד המרכיבים החשובים ביותר של ביטחון הציבור. רכבים מודרניים, המיועדים לתנועה נוחה ומהירה בחלל, דורשים עמידה בכללים פשוטים ובו בזמן מחייבים.

אין זה הגיוני לרשום את הכללים לשימוש, למשל, ברכבת התחתית או בפוניקולר (גם זה סוג של תחבורה ציבורית), על אחת כמה וכמה שאין צורך לדעת את כל הכללים הנ"ל בעל פה.עם זאת, שמירה על נורמות ההתנהגות הבסיסיות בתחבורה הציבורית תאפשר לא רק להימנע ממצבים לא נעימים, לרבות מצבים קיצוניים, אלא גם להתנהג בנימוס כלפי אחרים.

להלן ההמלצות העיקריות להתנהגות נוסעי התחבורה הציבורית:

• הזהר. נוסעי התחבורה הציבורית מתאפיינים בצורה הטובה ביותר במושג "תנועה בראון", במיוחד עבור הרכבת התחתית. מעקב אחר שלטי מידע, כמו גם ביצוע הנחיות עובדי ההובלה, אינו גחמה של מישהו, אלא מאפשר להבטיח את הלוגיסטיקה הנכונה ואמצעי האבטחה המתאימים. לא רק כשאתה נוהג ברכב שלך אתה צריך להיות זהיר: גם בקרון שינה של רכבת בינעירונית יכולים להיווצר מצבים בלתי צפויים שונים. זכרו תמיד: תחבורה ציבורית היא מקור לסכנה מוגברת.

• להיות מנומס. תרבות התנהגות התחבורה אינה מיתוס, אלא מציאות שאנו מתמודדים איתה מדי יום. אדיבות הדדית ויחס סבלני לזולת מאפשרת להימנע מהרבה מצבים לא נעימים ומקלה מאוד על עבודתם של העובדים ועובדי ההובלה, בעיקר שוטרים. התחבורה הציבורית נקראת כך כי היא שייכת לכולם באופן שווה, ולא לך אישית, ורק על בסיס ששילמת את התעריף.

• פעל לפי ההיגיון היסודי. כשהחשמלית עצרה עד לתחנה, הדלתות נפתחו ואנשים מיהרו פנימה בשמחה, דוחפים ודוחפים כאילו זו החשמלית האחרונה לימים הקרובים. כלל המעלית (גם, אגב, סוג של הסעת נוסעים) עובד בכל מקום שיש דלתות: קודם יוצאים ואז נכנסים.אם אין מקום בקרון הרכבת התחתית או בתא ההובלה העילי, אל תדחף את עצמך פנימה, וייצור אי נוחות לעצמך ולאחרים, אלא פשוט לחכות להובלה הבאה.

• במגזר התעופה של הסעות נוסעים, הכללים נוקשים הרבה יותר מאשר בשאר. וזה בסדר. בעת שימוש במטוס או מסוק, יש להיות קשובים במיוחד, להתייחס לעבודתם של טייסים ועובדי תובלה אווירית אחרים בהבנה. ולהקפיד על כללי ההתנהגות במהלך הטיסה ובהיותו בשדה התעופה - בקפדנות וגם בהבנה.

בניגוד לסטריאוטיפ שעדיין נפוץ, "הכל נהדר שם, אבל הכל נורא כאן", כללי ההתנהגות בתחבורה הציבורית במדינות אירופה אינם שונים בהרבה מאלה הרוסיים. באירופה עצמה יש הבדל משמעותי בהתנהגות התחבורה הציבורית במדינות שונות. למשל, באיטליה או בצרפת, צעירים יכולים להרשות לעצמם להרעיש בשקט בתחבורה הציבורית מבלי לחצות קו מסוים מהמותר, בעוד שבמדינות צפון אירופה ניתן לכנות את התנהגות הנוסעים מאופקת יותר או אפילו פלגמטית.

בכל סוגי הסעות הנוסעים העירוניות והפרטיות ניתן לראות תזכירים לנוסעים; עם זאת, התזכירים הללו לא תמיד משוכפלים באנגלית, גם אם המקרה מתרחש במרכז ההיסטורי של עיר אירופאית גדולה.

נורמות ההתנהגות הכלליות בתחבורה עירונית, כפי שכבר הוזכר, דומות במובנים רבים לשלנו, ו ניתן לסכם את ההבדלים הקיימים באופן הבא:

• האירופים "בממוצע לבית החולים" עוקבים אחר הכללים והתקנות בזהירות רבה יותר;
• בעיר אירופאית, לרוב לא תוצע לך עזרה בהתמדה או תביע בקול רם חוסר שביעות רצון מבורותך או בורותך לגבי הכללים;
• האירופים בדרך כלל מתייחסים לזרים בצורה מתנשאת יותר, בפרט, זה מתבטא בעובדה שסביר להניח שיסבירו לכם בפירוט איך הכי טוב להגיע למקום שאתם צריכים.

במדינות אירופה, השליטה על תחבורה בכבישים, כולל תנועת נוסעים, היא הרבה יותר רצינית. כאשר נוסעים ברכבת תחתית או טרוליבוס, רכבת פרברית, ועוד יותר מכך בתחבורה אווירית, ישנה בקרה רצינית הן בתעריף והן בכבודה, כמו גם בעמידה באמצעי האבטחה. כמובן שאי אפשר לחזות את התרחשותם של מצבי חירום במאה אחוז, אבל מניעת תאונות בתחבורה באירופה מוקדשת לא פחות מאשר בארצנו.

למידע על איך להתנהג בתחבורה ציבורית, ראה את הסרטון למטה.